היא התקשתה להכריח את עצמה להיכנס לשם שוב, בכל עצב היא חשה דירות דיסקרטיות
אבל שם גם ארטיום! הילדה התאספה ונכנסה. היא התבוננה מקרוב בסימנים על הרצפה. הנה עקבותיהם – כשנכנסו, הנה-כשיצאו. והנה עקבותיו של ארטיום-הוא הלך למסדרון הימני, אבל אז יצא משם ופנה ישר-מה הוא צריך שם? לאחר שהטילה בשקט כישוף בלתי נראה, המכשפה החליקה בשקט במסדרון חשוך. עד מהרה שמעה זמזום שקט. המכשפה התקרבה לפנייה הבאה והביטה בזהירות. היא ראתה מיד את ארטום, הוא עמד מול קבוצה של גמדים. הם התנדנדו ולחשו משהו באחדות, לפעמים אפשר היה להבין את המילים ” זימן אותו! “המכשפה הבינה היטב מה קורה כאן. למי הם הולכים לקרוא ולמה ארטום צריך לעשות את זה-היא לא התעניינה. אנחנו חייבים להוציא אותו מכאן!
בדיוק איך? קייסה החלה להשמיע את מילות הכישוף של התגנבות, חצתה את אצבעותיה, אך לפתע הופיעו בשקט דירות דיסקרטיות מאחורי גבה. הוא הניח את ידו הקפוצה על שפתיו, נשף לתוכה-והחושך נפל על הילדה.
כשהתעוררה היא חשה בקור. ניסתה לזוז והבינה שהיא שוכבת על סלע קשה, כשידיה ורגליה פרושות לרווחה וקשורות בפרקי כף היד והקרסוליים. קייסה סובבה מעט את ראשה-היא לבשה את שמלת ההקרבה ההיא. סביב האבן עמדו כמה דמויות שמנמנות בבגדים בהירים. היא יכלה לראות את הגמדים האלה טוב יותר עכשיו. הם היו בערך עד לכתפה בגובה, רזים מאוד. עיניים ענקיות על פנים צרות, כמו של יצורים ליליים, עשו רושם גדול. כולם היו קירחים, וקייסה חשבה בהתחלה שכולם גברים. לאחר מכן היא הבחינה כי אלה שעמדו לידה היו מעט שדיים בולטים מתחת לבגדיהם. הגמדים נסוגו קצת-וקאיסה ראתה את ארטי! הילדה אפילו צעקה משמחה.
ארטי! ארטיה! – אבל הזאב אפילו לא הפנה את ראשו לכיוונה. הוא לבש שריון, נשק של נשק, הוא עמד על חרבו. קהל של אנשים שמנמנים התאספו סביבו, הם מלמלו, התנדנדו וצעקו משהו. לאחר שהסתכלה מקרוב, הילדה הבינה שכל זה מונחה על ידי אדם שמנמן במסכה בהירה. הוא ניגש אל הדום הגבוה במרכז האולם והניח עליו חפץ שקייס נראה כמו גוש חימר. ואז הוא הסתובב שלוש פעמים ליד הזאב הקפוא, הרים את הצוות ואמר בחגיגיות:
מי שקורא לנו! הקורבן יתקבל ויבורך! האלים שלנו יחזרו כפי שחזו אבותינו! – בתגובה, הקהל זמזום בשמחה והחל לדרוך ברגליים. מחשבותיו של קייסה היו מעורפלות וחסרות ביטחון. מי שקורא הוא ארטי, והקורבן הוא ללא ספק היא עצמה. לא משנה מה קרה באתגר הזה, שניהם רעים להפליא. נראה שהזאב היה המום, היא תצטרך להבין את זה בעצמה.
הקוסמת נאנחה עמוק … ואז אחד הגמדים התקרב אליה. קייסה הרגישה את הדירות הנפרדות כשידיים קטנות משכו בזהירות את הצווארון והורידו את השרשראות מחזה. ואז, בהתאם להוראות המנהיג, כמה בנות החלו לעסות בעדינות את אזורי גופה החשופים של קייסה בשמן ריחני. הקוסמת לא אהבה את הטיפול הבלתי-טקסי הזה, והיא עוררה את הקסם שלה. אבל קרה משהו בלתי נתפס – במקום זרם קריר, גל תשוקה מחניק תפס אותה! היא ניסתה להתרכז, להסיח את דעתה מידיו של מישהו אחר, לדחוף אותם עם לחשים-שום דבר לא עבד. רק התשוקה המשתוללת גרמה לה לצרוח בקול רם יותר ויותר, להתכופף על סלע. אחד הגמדים רכן לעבר המכשפה ולחש לה משהו כמעט בשפתיה כשהוא נוגע בשפתיה. קייסה לא הבינה את דבריו, אבל היא הבינה את הטון הלעג בצורה מושלמת. במאמץ הרצון היא עצרה את הגניחה והביטה שוב בארטי.
הוא עדיין היה חסר תנועה, אפילו לא שם לב אליה-תשומת הלב של הזאב התמקדה בפסלון החימר ובסימנים שצייר מנהיג הגמדים על הרצפה
והמכשפה החליטה לנסות שוב – אולי תוכל למשוך לפחות קצת תשומת לב של ארטי! אבל היא חשה שוב גל של תשוקה! היא הייתה קרובה לאורגזמה, למרות שהגמדים קפאו ואף אחד מהם לא נגע בה. קייסה הפנתה שוב את תשומת לבה לדמות הפעולה שעל הדוכן-והבחינה שהיא התחילה לפעום-במקביל לגלי התשוקה שמילאו אותה. המכשפה הבינה-החפץ הקסום הזה איכשהו לקח ממנה את כוח הכישוף, והפך אותה לתשוקה תזזיתית! גם הגמדים הבחינו בכך, ולכן החלו ללטף שוב את זרועותיה, חזה ויוהמכשפה החליטה לנסות שוב – אולי תוכל למשוך לפחות קצת תשומת לב של ארטי! אבל היא חשה שוב גל של תשוקה! היא הייתה קרובה לאורגזמה, למרות שהגמדים קפאו ואף אחד מהם לא נגע בה. קייסה הפנתה שוב את תשומת לבה לדמות הפעולה שעל הדוכן-והבחינה שהיא התחילה לפעום-במקביל לגלי התשוקה שמילאו אותה. המכשפה הבינה-החפץ הקסום הזה איכשהו לקח ממנה את כוח הכישוף, והפך אותה לתשוקה תזזיתית! גם הגמדים הבחינו בכך, ולכן החלו ללטף שוב את זרועותיה, חזה וירכיה של הקוסמת. זה כבר הרגיש פחות ויותר כמו עיסוי, יותר ליטופים מתוחכמים. האצבעות החמות ליטפו בעדינות את הקרסוליים, ציפורני החתול החדות בקושי נגעו בירך הפנימית-מגרדות ונעלמות מיד. כפות הידיים הרכות החלו ללטף את השד, והשפתיים העדינות בקושי נגעו בפטמה… היא הבינה שהשימוש בקסם לא יצליח, והקשר עם החפץ נעשה חזק יותר. עוד קצת-והיא פשוט תפסיק להתקיים-רק נקבה צורחת מתשוקה תישאר על המזבח הזה. והיה לה פחות זמן-שני גמדים החלו לנשק את שדיה, נושכים מעט את הפטמות, ומישהו כיסה את הירכיים הפנימיות בנשיקות עדינות. וקאיסה צעקה – היא קראה לארטי, לא יצור מוזר, אלא לארטי שלה.
ארטי! את שומעת אותי, אני בטוחה. ארטי, אני מרגיש לך דירות דיסקרטיות עמוקות! זוכר את הפגישה הראשונה שלנו? איך נפגעת מהזנב שלי ותפסת א ארטי! את שומעת אותי, אני בטוחה. ארטי, אני מרגיש לך דירות דיסקרטיות עמוקות! זוכר את הפגישה הראשונה שלנו? איך נפגעת מהזנב שלי ותפסת אותו מיד? אז אפילו לא ידעת שאתה שם את חייך על הקו! – היא מתכופפת שוב-הליטופים שלה כל כך עדינים שהילדה כבר רועדת מהאורגזמה המתקרבת. היא מנסה שוב לדכא את ההתרגשות-היא כמעט מצליחה.
ארטי, זוכר את בית המחסה של טיאנהרה? ואיך קראתי לנו שמות חדשים, זוכר? ארטי, אנא זכור. יש לי רגשות עמוקים כלפיך! זוכר את הדרקון הישן? מה הוא אמר? מממממ! אהה, אהה, אהה!!! – קייסה מתכופף שוב, התודעה מעומעמת עם אורגזמה מתגלגלת.
ארטי שמע הכל. אבל אפילו לא יכולתי לזוז – רק פקח את עיניו מעט על קייסה. הוא היה מודע למתרחש וראה ערפל שחור כבר עולה סביב המעגל שצייר הצ ‘ ארטי שמע הכל. אבל אפילו לא יכולתי לזוז – רק פקח את עיניו מעט על קייסה. הוא היה מודע למתרחש וראה ערפל שחור כבר עולה סביב המעגל שצייר הצ ‘ יף. וככל שקאיסה גונחת חזק יותר, כך הערפל הזה פועם יותר. שתי עיניים לוהטות כבר נוצצות בו. גם ראש הגמדים מבחין בכך. הוא מתקרב למזבח שעליו שוכבת קייסה, מרים את הטוניקה-ארטי רואה פאלוס מתנשא, ארוך באופן יוצא דופן ליצירה כה שברירית.
הגיע הזמן. עכשיו נמלא את הקורבן בזרע שלנו-ואז הוא ימלא את הגיע הזמן. עכשיו נמלא את הקורבן בזרע שלנו-ואז הוא ימלא את אלוהינו בדמו. כך קבעו האבות הקדמונים! – וארטי נחרד לראות את הפחד הזה מתיישב בין רגליה של קייסה! הקייס שלו! כעס גורם לו להיות מבולבל, הוא מתעוות… אבל עיני השד נדלקות יותר, והזאב שוב קופא ברשת המכשפים המרתקת. אבל הוא מבין היטב – עוד קצת ולא יהיה. אז מה יקרה לקייסה?
אלימות ומוות מייסר מחכים לה! ארטי עשה צעד ארוך ומואט, שלף את חרבו מהנדן. “הוא דיבר… הוא דיבר…”
לעזאזל איתך עם כל החורים שלך! – לאחר ששחרר את האובססיה שלו, הוא התקרב לאט למזבח והרים את חרבו. בתנועה בקושי ניכרת, הוא כרת את ראשו של הצ ‘ יף, שכבר החל לאנוס את קייסה. ואז, כשהוא מסתובב בצורה חלקה, הוא הוריד את חרבו על החפץ בכל כוחו.
הפיצוץ התברר משום מה שחור…
ואז החללואז החלל התמלא בקולות-צווחות של שד שבוי, צעקות של גמדים, רעשי קירות מתמוטטים. ארטי רץ אל המזבח, מניף את חרבו ומפזר גמדים רצים באקראי. הכל התפורר מסביב, לא היה זמן ללמוד את האבזמים והקרבינים – אז הזאב פשוט חתך את השרשראות בחרב, תפס את קייסה ונסחף משם, מתחמק מהאבנים הנופלות.
הוא הוציא אותה מהצינוק ועצר. מאחורי הגב עדיין נשמע זמזום-הזאב הסתובב ושניהם ראו את מעבר המקדש פשוט מתמוטט, ואז אופל והגהוא הוציא אותה מהצינוק ועצר. מאחורי הגב עדיין נשמע זמזום-הזאב הסתובב ושניהם ראו את מעבר המקדש פשוט מתמוטט, ואז אופל והגבעה עצמה. ארטי פנה לאט לאט למקום החניה, ועזר בנחת לקייסה להסיר את שמלת ההקרבה הנוראה שלו. הם השתופפו זה לצד זה בעייפות.
זהו זה. הפלישה לאבות הקדמונים הנשכחים הסתיימה-הוא חייך וחיבק את הילדה. היא הביטה בחוטם המעוות בחיוך מצחיק וגם חייכה.
של מי היו אבותיו? – הזאב נחר בבוז.
לא שלי, בדיוק! קייסה חייכה – לא שלי, בדיוק! קייסה חייכה קלוש. – לא היו כאלה מהסוג שלי! אבל כמה עתיקות יש! גברתי לורן תזעזע כשתגלה. אין לי מה להראות לה. – שניהם הביטו בש
